<h1>תשובות הגאונים — אסף ח"ב תרפ"ז סימן רי"ז</h1>
<h2>דף נז:</h2>
ההיא איתתא דאשתכח דמא במשתיתיה (נ"ח ע"א). תשובה. כבר שנינו (נ"ז ע"ב) הרואה כתם על בשרה, כנגד בית התורפה טמאה, שאני אומר ממקור יצא, שלא כנגד בית התורפה טהורה, שמא (מקור) [ממקום] אחר הגיע עליה. אף על פי שאמר שמואל (שם) בדקה קרקע עולם וישבה עליה ונמצא על הקרקע דם [טהורה] לפי שלא הרגישה בו, והכתוב אומר (ויקרא ט"ו) דם יהיה [בבשרה] עד שתרגיש בבשרה. כבר שנינו (נ"ט ע"ב) הא[שה שהיא עושה] צרכיה וראתה דם, ר' מאיר אומר אם [עומדת טמאה] ואם יושבת טהורה, שאף על פי ש... עומדת אמור הרגשת רגלים ה... למקומה ובא דם. ואמרינן (ס' ע"ב) ההיא [איתתא דהוו] בידה פקעיות שלשתי והיה מסיכה [את הפקעיות] בכותל, והלכה ובאת ומסיכה ונמצא דם [בהן], ובאו ושאלו את רבי ינאי, ואמר להם תלך ותבוא ב[מקום] שהיתה מסיכה, אם מתכוין דם כנגד בית התורף, ממנה נפל לארץ, והרגישה בו וכסבורה הרגשת מי רגלים היא וטמאה. ואם אין מתכוון כנגד בית התורף טהורה היא, שמעולם נפל דם שממקום אחר, וכל אותו דם.
